תהליך השעתוק (או התעתוק) של הדנ"א מהווה פענוח של הדנ"א למטרת יצירת החלבון לו הוא מקודד.
ללא תהליך זה לא ניתן לממש את הפוטנציאל בדנ"א ולהופכו לחלבונים הנחוצים.

ההבדל בין רנ"א לדנ"א :

1. רנ"א קטן מדנ"א.
2. חד גדילי.
3. נוקלאוטיד T אינו קיים. במקומו יש אורציל (U).
4. OH בפחמן '2 בריבוז (לדנ"א יש מימן בלבד).
5. DNA נשאר בתוך הגרעין ולעומתו, RNA מסוגל לצאת מהגרעין אל הציטופלזמה.

1. תבנית דנ"א.
2. Mg⁺².
3. NTP'S – כל הנוקלאוטידים (כנאמר, במקום נקלאוטיד T יש אורציל - U).
   

רנ"א פולימרז אינו דורש פרימר – כיוון שרנ"א היא מולקולה שחיה מעט זמן - אם יש טעות ברצף ניתן לזרוק אותו ולייצר במקומו מולקולה חדשה.

• DTP'S – נוקלאוטידים של דנ"א.
• NTP'S – נוקלאוטידים שאינם גרסת הדיאוקסי, ולכן, לא מדובר ב-dNTP'S. אנו נעזרים ב-NTP'S לבניית רנ"א ולא דנ"א.

על מנת שגן מסויים יבוא לידי ביטוי הוא עובר שני שלבים :

• שעתוק.
• תרגום.

1. תבנית - רצף של דנ"א שיהפוך לגן (גן מבוטא על ידי היווצרות חלבון).
2. אנזים רנ"א פולימראז מעתיק ויוצר mRNA (רנ"א שליח).
3. mRNA מגיע לריבוזום.
4. שלב התרגום במהלכו נוצר חלבון.