השכלה

חוזרים בתבונה התנועה ליהדות חופשית

פסודו / צלילים / ישר

📥 הורד PDF

המילה ישר קשורה לציווי שוּר - ומשמעותה מתפצלת לשלושה. אחד מהם המקור הצלילי, והאחרים נוצרו בהשאלה ממנו או זה מזה: א. חומה ממנה אפשר לראות לראות למרחק, ב. שורה ישרה - המתקבלת על ידי ראיית החיילים העומדים על פי הסדר במסדר, ג. וראיה (שוף בערבית, שור בארמית) למרחק בקוו ישר.

ללא ספק מקורו הצלילי של השורש ראה, קשורה באור ואוּר. (וראו /אור על אור וראיה)

אין גם ספק שראיה קדמה למשמעות של חומה (שנבנתה הרבה מאוד שנים אחרי שהאדם החל לדבר), ושל קו ישר. כך שעדיף לחפש את מקור המילים דווקא באור. לאור, כאמור בפרק על האור, כידוע אין צליל. אבל הוא בא מן האש. ולאש יש צליל.

נעצור לרגע ואז נחזור למילה ישר. נדון בקולות האש, אף שיש פרק שלם הדן בכך ../אש

קולות האש

עריכה

אור (ונהר ויאור, המבהיקים ומאירים) קשור לאוּר ונוּר ובערה בְֿעִרָה fire, למעשה wrrr, ואלה אמורים ליצג את צליל האש. אולי עם ר רוטטת זה מייצג את הצליל של הבהוב להבות קופצניות אודאודאוד (ד רכה במקום ר), או הףהףהףהף של הבהוב, שיוצרים משהו שנשמע קצת כמו העיצור ר. ואכן יש את המילה אוד (מוצל מאש), ברן burn, ספרק spark, פליקר flicker שהוא תיאור ההבהוב פלקר עם ר בסופה. ריי ray - קרן אור, pyre פייר - ערמת עצים לאש. גלר ושימר glare shimmer הם תיאורי אור מבהיק ואור מתנוצץ. (ברור שהמילה מתנוצץ מגיעה במקור מגיצי האש היוצאים מהמדורה המפצפצת.)

חזרה ליושרה

עריכה

אבל אולי ישר קשור ישירות למילה אש עצמה - מקורה של המילה אש ברור: צליל הלחשוש 'ששש' - לחישת הלהבות. כך גם ףייר, עם ף רףה. ףףףףף. שריפה, ומילים שקשורות לנשיפה ושאיפה והפחה (פחם היא המילה המקראית למפוח) ושיעול מהעשן, וקולות הלחשוש והלחישה. זאת אומרת שלפני שהיתה המילה אור אולי היתה המילה שוּר כמו שפוקדים עלינו במצעד הצבאי: לימין... שוּר!

=== שוּר שורה או יושרה - מי הראש ===

איפשהו רשמתי את הדברים כולל ציטוט שלושה מחקרים. אמצא ואעדן.
מדובר על העיצור ש באכדית המוחלף בעיצור ה בעברית (שפעל אכדית הפעיל עברי וערבי), או בעיצור ל ביוונית. (מחקר בחול על האות שׂ בשפות השמיות. מחקר מוקדם בארץ שנרשם במילון עברי מוקדם, ויש מאמר על האות שׂ גם באקדמיה ללשון (רוביק?) אמצא את מה שכתבתי וסיכמתי ואביא פה.

[להשלים!]

הדרך העקומה והמישור

עריכה

לעומת ישר יש את הדרך המעוקלת והעגולה - עוגה היא העיגול המקראי, ומצות לפי התורה חייבות להיות עגולות. כמשה כתוב: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת קִילוֹ חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם.

ספרי המקרא מלאים בדימויים על אורח מישור - הדרך הישרה (אורח בארמית דרך, וראו ../הליכה)

כשבנו את בית המשפט העליון היו הסבירו שדווקא מעגל, בכתוב, מזמור לדוד... ינחני במעגלי צדק, משמעותה הפוכה מזו שאנו חושבים. היה על כך מאמר במקור ראשון שאיני מוצאו. הנה מאמר על משמעויותיה של המילה מעגל שכתב אראל סגל מקים אתר הניווט בתנ"ך.

המילה עג, עוגה, מעגל, וכן עיקול, עיקש, עוול, אוול, אָוֶן, עווֹן, קשורים בדימוי של ירידה מדרך הישר. ועוד נחזור לזה מבחינה צלילית. כך גם מעידה, נפילה, חטא (מלשון החטאת המטרה).

בהקשר זה נדון גם במילים זד (מלשון ציד) ומזיד.

[להשלים!!]

מקור: ויקיספר העברי · רישיון CC BY-SA 4.0 · התוכן עובד והותאם