אבל אולי ישר קשור ישירות למילה אש עצמה - מקורה של המילה אש ברור: צליל הלחשוש 'ששש' - לחישת הלהבות. כך גם ףייר, עם ף רףה. ףףףףף. שריפה, ומילים שקשורות לנשיפה ושאיפה והפחה (פחם היא המילה המקראית למפוח) ושיעול מהעשן, וקולות הלחשוש והלחישה. זאת אומרת שלפני שהיתה המילה אור אולי היתה המילה שוּר כמו שפוקדים עלינו במצעד הצבאי: לימין... שוּר!

=== שוּר שורה או יושרה - מי הראש ===

איפשהו רשמתי את הדברים כולל ציטוט שלושה מחקרים. אמצא ואעדן.
מדובר על העיצור ש באכדית המוחלף בעיצור ה בעברית (שפעל אכדית הפעיל עברי וערבי), או בעיצור ל ביוונית. (מחקר בחול על האות שׂ בשפות השמיות. מחקר מוקדם בארץ שנרשם במילון עברי מוקדם, ויש מאמר על האות שׂ גם באקדמיה ללשון (רוביק?) אמצא את מה שכתבתי וסיכמתי ואביא פה.

[להשלים!]

לעומת ישר יש את הדרך המעוקלת והעגולה - עוגה היא העיגול המקראי, ומצות לפי התורה חייבות להיות עגולות. כמשה כתוב: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת קִילוֹ חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם.

ספרי המקרא מלאים בדימויים על אורח מישור - הדרך הישרה (אורח בארמית דרך, וראו ../הליכה)

כשבנו את בית המשפט העליון היו הסבירו שדווקא מעגל, בכתוב, מזמור לדוד... ינחני במעגלי צדק, משמעותה הפוכה מזו שאנו חושבים. היה על כך מאמר במקור ראשון שאיני מוצאו. הנה מאמר על משמעויותיה של המילה מעגל שכתב אראל סגל מקים אתר הניווט בתנ"ך.

המילה עג, עוגה, מעגל, וכן עיקול, עיקש, עוול, אוול, אָוֶן, עווֹן, קשורים בדימוי של ירידה מדרך הישר. ועוד נחזור לזה מבחינה צלילית. כך גם מעידה, נפילה, חטא (מלשון החטאת המטרה).

בהקשר זה נדון גם במילים זד (מלשון ציד) ומזיד.

[להשלים!!]